הרשש

הרש"ש, ר' שלום שרעבי, הוא דמות מרכזית בעולם הקבלה. שמעו והנהגותיו הלכו ונתפשטו בכל קהילות ישראל. סידורו, 'סידור הרש"ש', הכולל כוונות המיוסדות על תורת הסוד משמש עד היום את המקובלים ומתבסס על קבלת האר"י הקדוש שנולד במבנה סמוך לישיבת המקובלים בשנת 1534.
בשנת 1741 עלה הרש"ש מתימן לירושלים העתיקה כאשר הוא חסר כל. מסופר כי באחד מן הימים נקש על דלת ישיבת המקובלים וביקש להציע עצמו כשמש. הוא נהג לטאטא ולכבד את רצפת בית המדרש ולהאזין לתלמידי החכמים העוסקים בתורת הסוד. כל אותם ימים לא ידע אדם מי הוא. באחת מן הפעמים בהן שהה בבית המדרש נתקלו הלומדים בקושיה ללא מענה. עם סיום הלימודים נטל נוצה, טבל אותה בקסת הדיו וכתב תירוץ לקושיה המתבסס על ידיעותיו המפליגות בתורת הקבלה. את הפתק עם התירוץ הטמין בין דפי הספר 'עץ-חיים'. ביום המחרת השתאה ראש הישיבה ר' גדליה חיון מן התירוץ, אך לא ידע מי כתבו. כך חזר סיפור המעשה כמה וכמה פעמים עד שביום מן הימים נתגלה כותב התירוצים – ר' שלום שרעבי. ראש הישיבה השיאו לביתו ומינה אותו ליורשו בראשות ישיבת המקובלים. אותם ימים הפכה ישיבת בית-אל לשם דבר בעולם היהודי ומיני אז ועד עתה למדו בה גדולי המקובלים שרבים מהם זכו לכהן בתפקיד 'הראשון לציון'. דמותו התמירה של הרש"ש הותירה חותם כה משמעותי עד כי מקובל לתארו כמייסד הישיבה. ניתן למצוא גם כיום שילוט ובו נכתב: "ישיבת בית-אל מיסודו של הרש"ש הקדוש"

 

חזרה

%d בלוגרים אהבו את זה: